בעזבונו של שמעון שלוי נמצאו שקופיות המעלות בזכרוננו את הבריכה בשנות השישים.
לא היו אז מנויים ולא כרטיסיות, היתה זו הבריכה שלנו
בריכה נפלאה שמימיה הירקרקים הוחלפו אחת לשבוע, ואליה נמלטנו מדי יום לטבול בה ולצנן את גופנו , לשחק "קדרים באים", לקפוץ מהמקפצה המפחידה
ולהתחרות בשחייה.
