שלום לכולם
לכבוד שנת המאה לנהלל, הוצעה לנהלל הצעה נדיבה:
אלמנתו של אודי דיין הציעה לתרום 3 מפסליו לנהלל.
הבקשה היחידה מנהלל הייתה שהם יוצבו במקום אחד, מתוך שיקולים אמנותיים מקצועיים (אוצרת מקצועית וחשובה ומציבים מיומנים הסכימו לעשות עבודתם בהתנדבות).
עניין ההובלה אמור היה להדון בהמשך.
ועד נהלל החליט "להמשיך בדיון לגיבוש הפרטים, אך להתנגד להצבת הפסלים במקום אחד "למנוע הקמת גן זכרון". - מי דיבר על גן זכרון? מאיפה "נשלף" תירוץ זה?*
כדי להבהיר את ההחלטה - זה סירוב להצעה (הנדיבה!) - דחיית התנאי היחיד לתרומת הפסלים.
הבהרות נוספות (ופחות מהותיות...) :
1. מי חשבו שיקבע את צורת ההצבה והמיקום (של "כל פסל לחוד" כמובן...)? רק אנשי הועד (המבינים באוצרות?), ללא התייעצות עם המקצועיים שמציעים את מיומנותם בהתנדבות וממליצים על הצבתם כקבוצה?
2. ההחלטה נוסחה "לבקשת זהר..." - אני מבהירה שלא "ביקשתי" דבר. הבאתי את ההצעה הנדיבה (נדיבה מאד להערכתי - גם המקצועית, גם ההסטורית, גם הקהילתית, וכן - גם הרגשית...) לדיון בועד המקומי, מתוך הערכה שקודם כל יודו למשפחה התורמת, ואחר כך יחבקו גם את ההצעה ויזדרזו לקבלה.
לצערי ולאכזבתי - הערכתי הייתה שגויה בכל מרכיביה.
מספר אנשים בנהלל (ובמקומות אחרים), ואנשים המעורים בשדה האמנות, ששמעו על דחיית ההצעה, נדהמו...
לאחר מספר חודשים בהם התלבטתי אם להביא את המידע לציבור, ולאחר התייעצות עם מספר חברים, ובשל העובדה שלמיטב ידיעתי פסלים של אודי נתרמו למקום אחר (שקפץ על המציאה, הודה לתורמים ושש לקבל את התנאי ולשאת בעלויות הנלוות) - החלטתי לידע את הציבור כשמתחילים לדון באופי שנת המאה לנהלל (ראו סאמדיי מהשבוע בחולף).
לידיעתכם,
זהר בצר
*הערה:
בעקבות עניין "גן זכרון" שהמציאו חברי הועד - שלא הוזכר, לא הייתה כוונה לבקשו, לא עלה על דעתי מעולם, ולא הועלה כלל בדיון בנוכחותי:
נהלל לא התברכה ביותר מדי אנשי רוח ויצירה - אולי דווקא כן כדאי לחשוב אם ראוי להקדיש דיון וזכרון לאנשי רוח ואמנות כצבי לבנה, מרדכי כפרי, מלכה ודוד גולן ודומיהם, כפי שנהנים בצדק כל מי שמתהדר בהם ובאחרים - הגאים בנהלליותם בסיוריהם בעיגול, בבית הקברות של נהלל, ובעמק...