אחת התופעות המיוחדות לנהלל ולהתיישבות העובדת בכלל, היא מתן שמות חיבה וכינויים לילדי הכפר. הכינויים נדבקו והפכו לשם הרשמי של הנושא אותם, מילדות ועד זיקנה.
במעמקי הארכיון מצאנו התייחסות לנושא מאת יהודית אלקנה, ומיהרנו להעלות את הכינויים הנהללים מאז ועד היום ואת תמונות נושאי הכינויים.
קרנבל השמות בנהלל
היודעים אתם אחים למה ומדוע / באספה הצעות הציע בָּם/ בוועדת הנוער לא מרדכי אלא
ח֫וֹזְקֶה נאם/ בראש האספה ישב אָרִיק / ובועדת התרבות מכהנת שָׁרִיק / מזכירת כפרנו
הנכבדה בפי רבים פּוּסוּ מכונה / ובשבת בשמחה ובשירים נוסע אבא- בּוּבָּלֶה עם חמישה
בנים?
הסכיתו נא ושמעו הסיפור, כי לזקני הכפר הדבר ברור/
לפני שנים רבות רבות נערך בפורים נשף מסכות / הכל שמחו ונהנו ואת התחפושות שיבחו. /
למחרת התקנאו השמות בהצלחת המסכות/ לאספה התאספו והחלטה קיבלו / קרנבל של
שמות לערוך ולזכות בתהילות/
וכך החליטו להתחפש:
יהיה יוסף לבּוּבָּלֶה וזאב לזאבלֶה / אברהם אבינו יקרא – בָּם / מרדכי הצדיק ל ח֫וֹזְקֶה
הפך ואהרן לְנִינִי נהפך / שמואל הנביא – בִּיבִּי נקרא, מתתיהו הגיבור ליָהוּ נעשה / ועוד
שמואל אחד מוּקָה נקרא/ מנחם הפך לחֵם וראובן בשם אָסִי כונה/. ויצאו כולם בריקודים/
בִּינְיָה אלקנה עם רֹחַלֶה השכנה/ אוּמָיָה עם אִיתִי, שָׁרִיק עם אָרִיק / צִפּוֹרְקָה ויוֹנְקָה /
נוֹנִיק עם בּוּקוּ וציון עם פּוּסוּ / קוֹבָה עם גָּמִי, מוֹסִיק ויוֹסִיק / מוּסָה עם דינקה,
גאיה עם אִיקָה (ידידים ישנים) / אָסִי עם רוּבִיק (שניהם על שם סבא ראובן נקראים) /
לדב את השם השאירו אך את שם המשפחה ליָאנִי שינו, ולבן זוג לו את שִׁימִיק נתנו /
ובמאסף לאט הקשישים צעדו / יוֹסְקֶה ומוּנְיָה, סָלְקָה וסוּלְקָה, רִיבָה וחנקה ועוד ועוד.
ויצאו כולם שיירה ארוכה לערוך קרנבל ותגדל השמחה / ובגלל ההצלחה למחרת הוחלט /
להמשיך במצעד לעולם ועד.
ועכשיו שאלה אל המתחפשים לי יש:
למה ומדוע אצלנו בנהלל בלי לשאול את הסכמת הקהל / ממשיכים השמות את הפורים כל
השנה / במועצה ובאספה, גם לעיתונים ולספרים בצורה כזו מגיעים / ואת כבודנו מורידים/.
אולי נאמר באספה במקום בָּם – אברהם במקום אָרִיק – אריה / את מוּקָה בשם שמואל
נכנה ויהיה יהו למתתיהו./
את השמות המצחיקים נמשיך לקרוא רק בינתיים / כפי שבמגילה כתוב לאמר "כל איש בביתו
ישרוד" / ובצבור ובקהל יהי השם הנכון מהולל'.
יהודית אלקנה.
