תשתיות רדיאלי

מולי לויט • 4/12/2017 כניסות

עוברת שבת ויש את הזמן להתייחס לעמדתו של רם כפי שהועלתה בפורום זה, ואני שמח על הרחבת הדיון הציבורי בנושא. דומני שאין חילוקי דעות עם רם ועם חלק גדול בציבור לגבי מספר עובדות:

1.         ביובל השני של נהלל לא היה ולא יהיה עד סיומו פרויקט ציבורי של בעלי הנחלות, כה משמעותי כמו מימוש נחלות.

2.         לא היה וכנראה לא יהיה פרויקט שהייתה בו תמיכה כה רחבה של בעלי הנחלות, לא בניית המאגרים, לא בניית המכון, לא בניית מרכז מזון, עברו בתמיכה כה רחבה. לא בטוח גם, לכשימצא פרויקט אסטרטגי הוא ישיג תמיכה כה נרחבת.

3.         עקב מרכזיותו וההסכמה הרבה לגביו האגודה (שפועלת בשם החברים) צריכה לבדוק ולארגן את הסיוע המרבי שהיא יכולה, ותוכל להעמיד מכספי החברים בלי לסכן דבר בפעילותה.

לצערי הרב בשנה האחרונה אנו רואים כי מגמת ההנהלה הייתה הפוכה, והכל בשל העדר החלטה כוללת הרמונית של האסיפה. עובדות החיים הם שבמצב הנוכחי מתרחשים שתי תהליכים:

 

א.         המשפחות הצעירות שרוצות להתחיל בבניה נתקלות בקשיים בירוקרטיים רבים בהשגת המשכנתא, שעליו מתווסף התשלום הנדרש לפיתוח (אשור בפועל לא יתבצע בשלב זה) והבניה מתעכבת.

ב.         בתוך המשפחות קיים דין ודברים בקשר לחלוקת הנשיאה בעלויות, ולקראת תום שלוש שנים ההסכמים יהיו בלתי הפיכים.

 

אשר על כן בקשתי את קיום האסיפה השנתית כדי להביא להחלטה כוללנית מתואמת ובסופו של דבר מוסכמת, ואני תמיד בדעה שאם דחיה קצרה נוספת תביא להסכמה בין אם  עם ההנהלה הנוכחית, או הבאה יש לכך עדיפות.

 

בבואי לנמק באסיפה את עמדתי ישנן שתי מגבלות:

 

אחת שאני שם על עצמי , אינני מפזר ניירות עם הנתונים שכן אינני יודע ע"י מי והיכן יופיעו הניירות בהמשך, השנייה היא שיכולת ההסבר שלי לגבי נתונים במאזן הדו"ח רווח והפסד, והדוח על תזרים מזומנים הינה מצומצמת, וקל יותר להיכנס לעומק העניין בפורומים מצומצמים. אולם ישנן עובדות עליהן אין ויכוח.

 

א.         במשך יותר מעשור שנים ואולי אפילו עשרים, נהגו ההנהלות והאסיפות להשאיר עודפי רווחים בהון האגודה ובחשבון כספי החברים באגודה וזאת לטובת פרויקטים עתידיים.

ב.         אף על פי כן בין יתר הסעיפים בהצעתי נקבע כי כל עוד קיימת יתרת הלוואה לתשתיות, יושארו באגודה עודפי חברים שנתיים לפחות לכיסוי ההלוואה. (במאמר מוסגר אציין כי דעתי האישית הינה כי בשנים טובות יש להשאיר יותר, אבל זו סוגיה שאסיפה כללית צריכה להחליט עליה מידי שנה בשנה).

ג.          השליטה מתי יצא עוד כסף לביצוע תשתיות, מעבר למה שכבר בוצע, נמצאת בידי האסיפה, וכן היא תחליט כמה עודפים להשאיר לטובת זאת. לדעתי כבר השנה יתברר כמה הערכתי הייתה שמרנית.

ד.         באופן זה לא מועמס על האגודה נטל שאיננה יכולה לעמוד זו.

ה.         כל הדוברים באסיפה ולמיטב ידיעתי גם בציבור רוצים לשמור על זכויות אותם חברים שלא רוצים להשתתף בתשתיות, והצעתי כי הם יוכלו למשוך את חלקם באותו קצב בו כל חברים משקיעים את כספם בתשתיות.

 

אשר על כן אינני מציע לתייג החלטות כממלכתיות או לא ממלכתיות.

 

אין גם צורך ליחס לי רצון שאין לי למכור את מרכז מזון (לא קשור לעמדה שרם הציג).

להערכתי כל בדיקה מקצועית נטולת אינטרס של ההנהלה הנוכחית או הבאה תוכיח כי הצעתי ראלית לחלוטין, מיטיבה עם חברינו הצעירים העומדים בפני ההשקעה העיקרית בחייהם, (אינני רץ לשום מוסד וגם לא נדרש לשלם את הוצאות הפיתוח בקרוב).

אני פשוט רואה את הקשיים המיותרים שעומדים בפני הנחשונים שרוצים להתחיל בבניה, כאשר את הוצאות הפיתוח הנוספות דורשים מהם כעת, ולא יהיה בהם שום שימוש. זאת מעבר לכל היתרונות הצומחים לאגודה והחברים מרישום נכון של הפרויקט.

 

אני תקוה כי ההנהלה הזו או הבאה תשכיל לבדוק את ההצעה לגופה וניתן יהיה להגיע להסכמות לקראת חידוש הדיון בהצעתי, לא יאוחר מעוד שלושה חודשים.

 

מולי