סיפור. מציאות אלטרנטיבית.

גדעון יפה • 4/1/2018 כניסות

שלום לכולכם. סיפור עם שני סופים אלטרנטיביים. בחרו את שתרצו.

 רחובות הנהר.

בימים שהשתוללה השרפה בכרמל היתה רעייתי מאושפזת  באחד מבתי החולים בנצרת.  ימים לא רבים  אחרי השרפה,  הבצורת והיובש שהיו הסיבות להתפשטות המהירה של האש נשברו. ירד גשם כבד. כל  מי שרצה לצאת עם רכב מנצרת לכיוונים שונים היה עליו לנסוע בעליה כלשהי בתוך נהר של מי גשם בגובה של כ-20-15 ס"מ שזרם מולו. נצרת בנויה  כמו בתוך מכתש.

כך קרה גם לי . רכבי הוא טנדר איסוזו, פתוח.  גאוותי משכבר.  גיבור על בוץ ושלוליות בדרכי עפר ונוסע בקלות על אדמה חרושה בשדות. יצאתי מביקורי היומי בבית החולים ונסעתי הביתה. רציתי לנסוע דרך כביש המנהרה. לשם כך חשבתי לעלות ממקומי ברחוב הראשי לקריית הממשלה. רחוב 4000 .עליה רצינית. נסעתי בעליה בתוך רחוב שהפך לנהר ("רחובות הנהר". ספר חשוב של אצ"ג. חשבתי ) . זרם המים העז מולי גרם במקום מסוים ברחוב לכך  שהגלגלים המניעים, האחוריים,  של הרכב התחילו להחליק על המים ולא התקדמתי. כמו "לתת פול גז  בניוטרל" , וכמו החלקה על קרח. העברתי לניוטרל ובלמתי עם בלם היד והצלחתי לא להידרדר למטה במורד. לא נראו מאחורי כלי רכב אחרים. לצאת מהרכב לא העזתי. הייתי מיד מחליק בירידה, נסחף למטה בזרם ובגשם.   אין זה רחוב של עסקים וחנויות ולא נראה איש מסביב. לא נראה גם קץ לגשם ולזרימה. לא רחוק ממני במעלה הרחוב  בצד הנגדי  ראיתי חנות מוארת, חנות פרחים ועציצים . חשבתי איך אוכל להגיע אליה, למצא מפלט זמני.

סוף מספר 1. ניסיתי להתקשר לבני שעבד בעפולה על מנת שיביא גורר כבד ויוציא אותי משם. הוא לא השיב. צלצלתי שוב, לא ענה. "על החיים ועל המוות" אמרתי . יצאתי בזהירות מהרכב כשאני מחזיק היטב בידית הדלת, נעלתי אותה ותוך שאני מקיף את הטנדר מאחור ומחזיק בארגז האחורי שלא אסחף, זזתי כדי להגיע למדרכה שבצד ימין . עד שהטנדר  "נגמר לי " ונשארו עוד מטר וחצי עד המדרכה. עזבתי אותו ואז החלקתי והתישבתי על הכביש. המים גררו אותי למטה, ולמזלי גם קצת לכוון המדרכה. תפסתי בעמוד תאורה וגררתי את עצמי למדרכה, רטוב כדג. ירדתי במורד הרחוב  עד שהגעתי לתחנת מוניות ובקשתי הסעה לנהלל. " הרכב שלי תקוע ביציאה למשרדי הממשלה. אני לא יכול להגיע אליו בלי להסתכן. כזה נהר זורם ברחוב שהאוטו מחליק ולא מתקדם. בקושי יצאתי ותראו מה קרה לי". נהג אחד ריחם עלי. "בוא , אני אסיע אותך, אבל  סטנא שוואי. קבל אני אחפש פה במחסן חתיכת ברזנט או ניילון שתשב עליה ולא תרטיב את כל המונית. אני אצא מהעיר דרך כביש המנהרה אבל ארד לשם דרך רחוב המוסכים. ואז לא יקרה לי מה שקרה לך, ותלמד."  זהו .איסוזו שלי גיבור בבוץ בשדות אבל לא בנהרות. את הרכב חילצתי רק למחרת היום, כשהגשם חדל והזרימה נפסקה, בנסיעה רגילה. ואמנם למדתי . ועוד דברים רבים למדתי באותה תקופה אודות העיר נצרת. גם את חנות הפרחים שתפסה את עיני בזמן השיטפון ביקרתי בהמשך פעמים אחדות וקניתי בה דרך קבע זרים להעמיד ליד מיטת אשתי. הבאתי כמה עציצים ממנו לתחנת המוניות, לנהג ש"התנדב" להסיעני.

 

סוף מספר 2. בעל חנות הפרחים צפה מדלת חנותו במצוקתי. הוא כנראה הכיר את התופעה רבת השנים וראה את  המסכנים שנתקעו בצורה כזאת. לאחר דקה יצא מהחנות עם מעיל גשם ומגפיים ומקל וצעד בזהירות בתוך הזרם לקראתי. פתחתי את החלון. הוא הגיע אל הרכב שלי ברך אותי בחיוך ואמר : "אני אסביר לך איך לצאת . אם יבוא רכב מול אני אסמן לו לעצור. תסובב את ההגה מכסימום שמאלה לאמצע של הכביש  שהגלגלים מקדים יהיו בזווית  ולא ישר מול המים . זה עושה שמול הגלגלים האחוריים הזרם יותר חלש, ותתחיל לנסוע שמאלה לאט, עם רגל על הקלאץ' ותיישר ההגה כשתהיה באלכסון בכביש לכיוון  שמאל , סע עד המדרכה השניה ,ואז תהפוך הגה ולאט ותמשיך ובזיגזגים למעלה. אל תעצור . אל תביט עלי. אני אהיה לפניך לעצור סייאראת שיבואו מול . עוד 60 מיטראן  העליה נגמרת ואל תעכב, וכשתרגיש שאתה יכול להתקדם ישר למעלה תיסע מהר  והיכ תיצא" .  עשיתי כדבריו.  ויצאתי. זהו .איסוזו גיבור בבוץ בשדות אבל לגמרי לא בנהרות.  למחרת כבר לא ירד הרבה גשם. באתי לבקר את דליה  וסיפרתי לה. "חמור!" אמרה לי. " שכחת שיש לנו משתלה לצמחי נוי, ועוד בעציצים? למה לא הבאת לו עכשיו באוטו הרבה עציצים?" הלא אפשר לומר שהוא הציל אותך. חסר לך שהיית יוצא מהרכב". אמרתי לה שלמחרת אני עושה זאת. ואמנם כעבור יום או יומיים הגעתי אליו עם טנדר מלא עציצים פורחים מסוגים שונים מהמשתלה שלנו ומכתב תודה גדול , פרחוני ומנוילן . הוא הופתע ונפעם ולא חדל לומר שוב ושוב שהוא עשה מה שעשה לא על מנת לקבל מתנות ולא חשוב היה לו מי הקורבן כל פעם. כמובן שסרבתי לקבל תשלום כלשהו . היה נרגש מאד. קניתי אצלו בהמשך זרים עוד כמה פעמים כדי לשים בצינצנות שליד מיטת רעיתי ולא הסכמתי שישלם. גם למבקרים אחרים המלצתי . כל יום ישב בפתח חנותו ,  וזיהה אותי חולף ונפנף לשלום. 

‭‮