לתושבי נהלל שלום.
עלון הכפר הכמעט מיתולוגי של נהלל מת מיתת נשיקה כאשר הבינו עורכותיו שכבר אין בכוחן להמשיך. למרות הצעות ובקשות לחדשו הוא עדיין ממתין אולי יזכה לתחיית המתים. הוא לא נחשב בעיני ה"מנהיגות" המקומית על פני פעילויות תרבותיות אחרות שמתקיימות אצלנו לרוב. לי הוא חסר מאד. היה בו מקום לסיפורים, זכרונות, הגות, פולמוסים, זכרון לנפטרים...
אינני מאמין שבקרוב יתחדש והלוואי ואני טועה. מאין מקום אחר לפרסם בו את יצירי דחף הכתיבה שלי אעשה זאת באמצעות הסאם-דיי. אחת לשבועיים או חודש אפרסם בו סיפורים קצרים שלי, אם אווכח שיש קוראים רבים שיתעניינו בהם.
הנושא של הסיפורים כולם הוא זכרונות של בני כל הדורות ב"חמולת" לוין-יפה המונה היום בנהלל ארבעה-עשר בתי אב. סיפורים מימי העליה השניה ועד היום. וכל בניה יכולים לתרום משלהם לסיפורים אלה. דמויות אירועים, חוויות, תולדות המשפחה והמדינה במקום שהדרכים שלהן מצטלבות. את הסיפור הראשון אני מפרסם היום, בקובץ המצורף.
