נהלל - ראשון מושבי העובדים בישראל. נוסד: ח' אלול שנת תרפ"א, 11 בספטמבר 1921
מושב נהלל שוכן בצפון מערב עמק יזרעאל, בצד כביש חיפה – עפולה.
שמו ניתן לו על שמה של העיר המקראית בנחלת זבולון (יהושע, י"ט , ט"ו ; כ"א , ל"ה), המופיעה בתלמוד הירושלמי בשם "מהלול" . שם זה נשתמר בשמו של כפר הערבי "מעלול". המושב בנוי על גבעה נמוכה ורחבה, בגובה של כ – 100 מ' מעל פני הים ומשתרע על שטח של כ – 9,000 דונם .
אדמות נהלל – אדמות כבדות, שחורות חומות.
כמות הגשמים השנתית הממוצעת כ – 530 מ"מ.
מידי שנה מספר לילות קרה, בהם יורדת הטמפרטורה עד מתחת לאפס.
המבנה הפיזי
מושב נהלל מפורסם בצורתו הפיזית – המושב בנוי בצורת עיגול. המושב תוכנן ע"י האדריכל ריכארד קאופמן ברוח מייסדי המושב – רעיון השוויון והשיתוף, מעין שולחן עגול, כל היושבים סביבו – שווים. כביש טבעתי מקיף את מרכז הכפר, כאשר בהיקף החיצוני שלו צמודים זה לזה משקי החקלאיים.
בראש כל יחידת משק חקלאית ניצב בית מגורי המשפחה, ומאחוריו בנויים מבני המשק החקלאיים והשטחים החקלאיים.
במבט מעל נראה המושב כמעין שמש וקרניה.
בנהלל שבעים וחמישה משקים חקלאיים. על שטח של חמש יחידות נוספות, משני עברי כביש הכניסה למושב שוכן כפר הנוער נהלל, הכולל בית ספר ובו חטיבת ביניים ותיכון. במקורו היה זה בית ספר חקלאי לצעירות מיסודה של חנה מייזל שוחט (1923).
בהיקף הפנימי מצויים בתי מגורים של תושבים שאינם חקלאיים, חלקם עובדים במוסדות הציבור של המושב. בטבורו של הכפר ממוקמים מוסדות הציבור, ביניהם גם מוסדות חינוך: גני ילדים ובית ספר יסודי אזורי. בנהלל קיימים ופעילים: סניף דואר, מרפאה, צרכנייה, מחסן-טכני ועוד המשרתים חלק צרכי הישוב והסביבה. מתקני ומבני ציבור פעילים נוספים הינם: מועדון הותיקים, מועדון הנוער (בעבר ה"מחלבה"), בית כנסת, בריכת שחיה, ספריה וארכיון. כמו כן קיימים מפעלים חקלאיים: מכון תערובת ומרכז מזון המייצרים את המזון לבעלי החיים, ומוכרים את תוצרתם לשימושם של צרכנים מהישוב ומחוצה לו.
האנשים והרעיון
המייסדים, אנשי העלייה השניה, עלו לארץ בשנים 1904 – 1914 ממזרח אירופה. צעירים אלה עלו לארץ חדורי רעיונות ולהט לישב את הארץ, לבנוות בה את דמות היהודי "החדש" הנאחז וחורש באדמתו. לאחר שעבדו כ- 10 שנים ויותר במושבות, בחוות חקלאיות, בקבוצה ובקואופרציה ורכשו ניסיון, הם שאפו ליצור מבנה התיישבותי חברתי וחקלאי חדש. הם בחרו להקים את מושב העובדים, שעל פי הרעיון ימזג בתוכו עקרונות של צדק חברתי, קשר לאדמה וחיים מעמל כפיים במשק משפחתי עצמאי.
למייסדי נהלל הוצעו מספר הצעות ברחבי הארץ למקום התיישבותם. הם בחרו להתיישב בעמק יזרעאל. מעיינות ונחלים, שלא היה מוצא למימיהם, יצרו ביצות בהם הייתה דגירה של יתוש ה"אנופלס" המעביר את מחלת הקדחת. מאחר והיה צורך לייבש את הביצות ולהכשיר את הקרקע, בתחילה התיישבו המייסדים בשולי העמק, על גבעה הצופה אל עמק יזרעאל – "גבעת הכיבוש" – כיבוש הקרקע על ידי עבודה עברית. ייבוש הביצות, ניקוז השטחים והכשרת האדמות נעשה בעבודת ידיים מייגעת על ידי המתיישבים עצמם ופועלים יהודים שעבדו עמם, בעיקרם אנשי העליה השלישית.
עקרונות המושב
אליעזר יפה, ממייסדי המושב, העלה על הכתב בחיבורו "לייסוד מושבי עובדים" את רעיון מושב העובדים. במרכז הרעיון של מושב העובדים עמדו מספר עקרונות שהתקיימו במשך עשרות שנים. עקרונות אלה והתנהלות צבור תושבי המושב כקהילה הבדילו את מושב העובדים מהכפר ההיסטורי.
א. קרקע לאומית – הקרקע נמסרה למתיישבים בחכירה, זאת כדי למנוע סחר בקרקעות
ב. עבודה עצמית – המתיישב עבד במשקו ונעזר בבני המשפחה, ללא עבודה שכירה.
ג. עזרה הדדית – סיוע לפרט בעת הצורך, על ידי עבודה פיזית או סיוע כספי.
ד. קניה ומכירה משותפת – לאפשר לחקלאים להפנות את עיקר מרצם לעבודה במשק, למנוע צורך לצאת מעבודת המשק כדי לשווק את התוצרת או לקנות את הדרוש למשק. כמו כן בכדי למנוע תחרות על מחירי התוצרת בין החברים.
ה. שפה עברית
באמצע העשור השמיני של המאה העשרים, בעקבות משבר כלכלי וחברתי שפקד את ההתיישבות העובדת, נזנחו חלק מעקרונות המושב.
המבנה הארגוני והתנהלות הישוב
בעקבות המשבר שהוזכר, עבר המושב שינויים רבים. בנהלל קיימת עדיין אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, אשר מקיימת ומפעילה מפעלים חקלאיים.
משנת 1991 בוטלה הערבות ההדדית והאחריות הפיננסית המשותפת בין חברי האגודה. כל חבר עובד ישירות מול נותן הבנק. גם שיווק התוצרת נעשה ישירות על ידי החקלאי.
באסיפה הכללית של כלל חברי האגודה זכות הצבעה לכל חבר, ועל פי החלטותיה מתנהל המושב בתחומים השונים, בכפוף לתקנון האגודה.
חברי האגודה בוחרים מדי שנה ב"מועצה" בה מכהנים 21 חברים ומתוכה נבחרת "הנהלה" פעילה בת 7 חברים הממנה את מזכיר הכפר ועובדיו. כמו כן נבחרת ועדת ביקורת. כמו כן פועלות ועדות אשר באמצעות מתנדבים מתושבי הישוב מקיימות פעילות חברתית, ציבורית (חנוך, תרבות, נוער, קשר לחיילים, ספורט, חברה ורווחה, בריאות, דת, חסד של אמת, בטחון, תכנון, תשתיות וכד'), וכן פעילויות כלכליות חקלאיות (רפת, גידולי שדה, קרקע ומים, ביטוח וכד').
משנת 1999, עפ"י בקשת חברים ובהוראת שר הפנים, הוקם בנהלל ועד מקומי נפרד, שהינו הרשות המקומית של הישוב. באחריות הוועד ובטיפולו כל התחומים המוניציפאליים הנוגעים לרווחת התושבים ולאיכות החיים בישוב. בנהלל מתקיימת פעילות מוניציפאלית ענפה.
תעסוקה ופרנסה
לכל משק בנהלל שטח של כ – 100 דונם – רובו בהשקיה, מתוכו כ- 17 דונם בעיבוד משותף. במהלך העשורים הראשונים לקיומו של המושב, היה המשק המשפחתי "משק מעורב" – המשק התבסס על מגוון ענפים חקלאיים. במהלך השנים, השתנה אופי החקלאות, המשקים הפכו למשקים "מתמחים" – ענף חקלאי מוביל ומספר ענפים משניים. המשקים החקלאיים בנהלל מתבססים בעקרם על גידול בעלי חיים – רפת חלב, פיטום בקר, צאן ובעלי כנף. בעשור האחרון ענף הפרדס תופס מקום נכבד, כמו כן קיים מגוון גידולי שדה.
בשנים האחרונות חלה ירידה ביכולתה של החקלאות להוות מקור פרנסה בלעדי למשק המשפחתי. חקלאים רבים מוצאים פרנסתם בעיסוקים חלופיים או נוספים, במקצועות חופשיים וביזמות בתחומים שונים.
